קרם ממולֵא
כן, זה בצֵירה!
איזה קינוח אתם הכי אוהבים? שוקולד?
עוגת גבינה? עוגיות עם פצפוצים?
רציתי לספר לכם סיפור על קינוח אהוב וממש מעולה.
הקינוח שיעל הכי אוהבת, נקרא קרם ממולא.
---
ומה הבעיה עם קינוח כזה, אתם וודאי שואלים…
שאין אותו בכלל! או לפחות, אנחנו לא מכירים.
---
הכל התחיל ביום ראשון לפי החוק -
אחרי ארוחת הערב יעל מוכרחה משהו מתוק!
---
אז שאלתי את יעל איזה קינוח היא תרצה,
ובלי להתבלבל אמרה לי ״רק קרם ממולא!״
---
קרם ממולא - כמה משונה!
אף פעם לא שמענו על קינוח כזה.
---
״נו אמא, בטח שאת מכירה.״ יעל אמרה.
וזה מתוק וזה לבן, וזה מוגש בקערה.
---
זה מתוק וזה לבן? זה יוגורט עם דבש, כמובן!
---
כבר הייתי בטוחה שהסוד יצא והתברר...
אבל טעיתי, מסתבר, קרם ממולא זה קינוח אחר.
---
למחרת בערב, הייתה לי הברקה!
עמלתי, ערבבתי, הקצפתי, וקיוויתי מלא.
הגשתי ליעל קרפ ממולא.
---
כבר הייתי בטוחה שהסוד יצא והתברר…
אבל טעיתי, מסתבר - קרם ממולא זה קינוח אחר!
---
אמא… לא קרפ ממולא. קרם ממולא.
---
הוא לא יבש ולא רטוב,
וכשאוכלים אותו הפה מתמלא בכל טוב!
---
״הוא לא יבש ולא רטוב, וכשאוכלים אותו הפה מתמלא בכל טוב״,
חזרתי על דבריה לאט ובזהירות
אבל לא היה לי אפילו קצה של חוט.
---
ביום שלישי הגעתי לפיצוח התעלומה והכנתי ליעל דייסה מתוקה וחמימה.
ויעל אמרה לי ״אמא, באמת, כמה זה קשה?
מה כבר ביקשתי? רק קרם ממולא!״
---
דייסה זה לא קרם ממולא, נו, אוף!
בקרם ממולא יש סוכר שרוף!
---
וכך המשיך השבוע והגיע יום שישי.
הלכנו כולנו לאכול בבית הקפה השכונתי.
---
וכשהגיע שלב הקינוח אמרתי למלצר
ליעל יש חוק, תראה חבר יקר,
אחרי הארוחה היא מוכרחה משהו מתוק ומסוכר.
---
והקינוח שיעל הכי אוהבת, אם תשמע, ודאי תתפלא,
קוראים לו קרם ממולא.
---
קרם ממולא? שאל המלצר בטון מקניט.
אני לא חושב שיש לנו דבר כזה בתפריט.
---
אתה צודק, אמרתי לו, אבל לפני שאנחנו מתייאשים,
אספתי השבוע כמה רמזים.
---
הוא לבן והוא מתוק
יש בו סוכר שרוף
וכשאוכלים אותו הפה מתמלא בכל טוב!
---
חייך אז המלצר, ״תנו לי רק כמה דקות״,
וחזר מהמטבח, נושא צלוחית וכפיות:
---
הנה גברת צעירה,
סיל-בו-פלה,
הבאתי לך…
קרם ברולה.
---
עם הכפיות שברנו את הסוכר השרוף,
וגילינו מתחתיו קרם שממלא את הפה בכל טוב.
---
ומאז ועד היום, בכל פעם שזה עולה,
כולנו נזכרים בתעלומת הקרם הממולא.